ב-1957, אחרי מותו של כריסטיאן דיור, קיבל צעיר בן 21 את אחד התפקידים הבולטים באופנה הצרפתית. בתוך כחמש שנים כבר היה לו בית משלו. כך התחיל הסיפור של סן לורן, בית שעבר מאז כמה בעלים, כמה מעצבים ושינוי שם מפורסם. נכון לנובמבר 2026 הוא עומד בפני עוד החלפה בניהול האמנותי.
מדיור לבית משלו
איב סן לורן נעשה למנהל האמנותי של בית דיור ב-1957. הקולקציה הראשונה שלו שם, קו ה-Trapeze, הוצגה ב-30 בינואר 1958. כשנקרא לשירות צבאי, בחר בית דיור במארק בוהאן להוביל את הבית, ובוהאן נשאר שם עד 1989.
בתחילת שנות ה-60 ייסד איב סן לורן יחד עם פייר ברז'ה את בית האופנה על שמו בפריז. המקורות חלוקים בשנה: FIT כותב 1961, ומוזיאון איב סן לורן בפריז 1962. הקולקציה הראשונה הוצגה ב-1962, ולפי המוזיאון, ב-29 בינואר ברחוב ספונטיני 30 ביס.
זו התחלה מהירה מאוד, והיא גם קבעה את החלוקה שתלווה את הבית שנים: מעצב אחד בחזית, ושותף שמנהל את העסק מאחור.
מונדריאן, Rive Gauche ו-Le Smoking
קולקציית ההוט קוטור לסתיו-חורף 1965 כללה שמלות בהשראת ציוריו של פיט מונדריאן. המוזיאון של איב סן לורן בפריז מציין ש-26 מתוך 106 הדגמים בקולקציה מהדהדים את הציורים, ולפי מוזיאון ויקטוריה ואלברט, הקולקציה הופיעה על שער ווג הצרפתי בספטמבר 1965.
שנה אחר כך, ב-1966, השיק הבית את קו ההלבשה המוכנה Saint Laurent Rive Gauche ואת Le Smoking, חליפת הטוקסידו לנשים. שני אלה נחשבים עד היום לאבני הדרך של הבית. קו ההלבשה המוכנה הביא את השם לקהל רחב יותר מלקוחות הקוטור.
ב-1967 הגיעו שני רגעים נוספים. קולקציית הקוטור Bambara שאבה השראה מאפריקה, עם שמלות עשויות חרוזי עץ, רפיה, קש וחוטי זהב, ובהן שמלה שהוקדשה לפיסול הבמבארה ממאלי. באותה שנה עיצב את המלתחה של קתרין דנב בסרט Belle de Jour של לואיס בוניואל, ובה מעיל טרנץ' שחור מוויניל. ב-10 בספטמבר 1969 נפתחה חנות Rive Gauche בניו בונד סטריט בלונדון.
בינואר 1971 הציג את קולקציית Libération, בהשראת שנות ה-40, שספגה ביקורת קשה ונחשבת היום לתחילתה של מגמת הרטרו. ב-1977 הושק הבושם Opium לצד קולקציה בהשראה סינית. השם עורר סערה, בעיקר בארצות הברית, והבושם הפך לרב-מכר.
ב-14 בדצמבר 1983 נפתחה במכון התלבושות של מוזיאון המטרופוליטן התערוכה Yves Saint Laurent: 25 Years of Design. ביולי 1989 נכנסה הקבוצה לבורסה בפריז, בהובלת פייר ברז'ה, בביקוש שהיה גבוה בהרבה מהמניות שהוצעו.
המכירה לגוצ'י וטום פורד
ב-1999 רכשה קבוצת גוצ'י, שבה החזיקה Pinault-Printemps-Redoute כ-42 אחוזים, את איב סן לורן מסנופי, כולל עסקי היופי. המקורות חלוקים בשאלה אם גם הקוטור היה חלק מהעסקה, ולכן לא נפרט.
ב-2000 נעשה טום פורד המנהל האמנותי של Rive Gauche ושל YSL Beauté, ונשאר במקביל בגוצ'י. התקופה הזאת הסתיימה ב-2004, כשעזב את קבוצת גוצ'י. איב סן לורן עצמו הודיע על פרישתו ב-7 בינואר 2002, ובית הקוטור נסגר. ב-2008 קנתה לוריאל מ-PPR את YSL Beauté בשווי חברה של כ-1.15 מיליארד אירו, כולל חוב, וקיבלה רישיון ארוך טווח לתחום הבושם והקוסמטיקה. בית האופנה נשאר אצל PPR.
אחרי פורד הגיע סטפנו פילאטי, שהוביל את העיצוב עד 2012.
2012: בלי Yves
במרץ 2012 מונה הדי סלימן למנהל האמנותי במקום פילאטי. ביוני אותה שנה הודיע הבית שהוא מוריד את Yves משם קו האופנה, שנקרא Saint Laurent Paris החל מקולקציות אביב-קיץ 2013.
מוצרי היופי, הנעליים והאביזרים שמרו על השם YSL. הקולקציה הראשונה של סלימן הוצגה בגראן פאלה ב-1 באוקטובר 2012, עם גרסה של Le Smoking בפתיחה. הוא לא עיצב עד אז בגדי נשים.
ב-2013 שינתה Pinault-Printemps-Redoute, הבעלים של קבוצת גוצ'י ושל סן לורן, את שמה לקרינג. באותה שנה נכנסה פרנצ'סקה בלטיני לתפקיד המנכ"לית של סן לורן, ונשארה בו יותר מעשור.
וקארלו
ב-4 באפריל 2016 מינתה קרינג את המעצב הבלגי אנטוני וקארלו למנהל האמנותי, ימים ספורים אחרי שסלימן עזב. בתקופה שלו גדלו ההכנסות בערך פי שלושה, מ-1.22 מיליארד אירו ב-2016 ל-3.3 מיליארד ב-2022. ב-2023 השיק הבית גם זרוע הפקה לקולנוע, Saint Laurent Productions.
במקביל נבנה גם זיכרונו של המייסד. באוקטובר 2017 נפתחו שני מוזיאונים: מוזיאון איב סן לורן בפריז, שמנהלת קרן פייר ברז'ה ואיב סן לורן, בבית הקוטור לשעבר בשדרת מרסו 5, ומוזיאון במרקש, ליד גן מז'ורל, ב-19 באוקטובר, בבניין של יותר מ-4,000 מטרים רבועים.
ב-2 בינואר 2025 החליף סדריק שרביט, לשעבר מנכ"ל בלנסיאגה, את בלטיני בתפקיד המנכ"ל, כשהיא עברה לתפקיד סגנית מנכ"ל בקרינג. ב-9 באוקטובר 2026 אישרו קרינג וסן לורן שווקארלו עוזב אחרי עשר שנים. התצוגה האחרונה שלו, לאביב-קיץ 2027, התקיימה ב-29 בספטמבר 2026.
איפה הבית עומד היום
נכון לנובמבר 2026 סן לורן שייך לקבוצת קרינג, והמותג נחשב לשני בחשיבותו בקבוצה. סדריק שרביט הוא נשיא הבית והמנכ"ל שלו. לפי הדיווחים האחרונים שמצאנו, מ-21 באוקטובר, עדיין לא מונה מחליף לווקארלו.
ההכנסות ב-2025 היו כ-2.6 מיליארד אירו, ירידה של 8 אחוזים, עם שיעור רווח תפעולי של 20 אחוזים. המעצב הבא ימצא בית שעבר כבר דרך פורד, פילאטי, סלימן ווקארלו, ועדיין מתחיל את הסיפור שלו מחליפת טוקסידו של 1966.
סן לורן בקצרה
נוסד ב-1961 · פריז, צרפת