ההיסטוריה של שאנל: מחנות כובעים לבית אופנה

ב-1910 פתחה גבריאל שאנל, המוכרת בכינוי קוקו, חנות כובעים קטנה בפריז, ברחוב קמבון 21. החנות נקראה Chanel Modes, והכובעים שלה נראו על שחקניות צרפתיות מוכרות. מאותה כתובת צמח בית אופנה שמזוהה עד היום עם ג'רזי, שמלה שחורה, בושם No. 5, חליפת טוויד ותיק מרופד.

מכובעים לג'רזי

ב-1912 פתחה שאנל בוטיק בדוביל, עיירת נופש בנורמנדי. מ-1913 היא מכרה שם בגדי ספורט מג'רזי, בד סרוג שהיה בשימוש בעיקר לתחתונים של גברים. לפי מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון (V&A), הג'רזי היה זול וגמיש, ולקוחותיה בדוביל ובביאריץ אימצו את הז'קטים והחולצות הרפויים האלה מיד.

ב-1915 נפתח בביאריץ בית האופנה הראשון שלה. לפי V&A, כבר בנובמבר 1916 כתבו ווג האמריקאי וגם ווג הבריטי שהאמנות של שאנל טמונה בג'רזי. ב-1918 קנתה את הבניין ברחוב קמבון 31 והקימה בו בוטיק, סלונים וסדנאות, בפריסה שנשמרה שם עד היום.

הבושם והשמלה השחורה

ב-1921 הושק Chanel No. 5, הבושם הראשון של הבית, פרי שיתוף הפעולה עם הבשם ארנסט בו. בו הכין עשר דגימות ושאנל בחרה את החמישית. הבקבוק היה מרובע ופשוט, והפקק הראשון נשא שתי אותיות C שלובות בתוך עיגול, כך נולד סימן הבית. ב-1924 קיבל הפקק צורה מתומנת.

באותה שנה הוקמה חברת Société des Parfums Chanel לייצור ולמכירה של בשמים וקוסמטיקה, בשותפות עם האחים פייר ופול וורטהיימר, בעלי חברת הקוסמטיקה בורז'ואה. ההיכרות איתם נעשתה דרך תיאופיל באדר, מייסד הכלבו גלרי לפאייט, שרצה למכור את הבושם בחנותו.

בשנת 1924 נוצרו גם הפודרות והשפתונים הראשונים של הבית. בבוטיקים של שאנל נמכרו מראשית שנות ה-20 גם תכשיטי אופנה, ופנינים מלאכותיות הפכו לסימן היכר שלה. ב-1932 הציגה אוסף תכשיטים עילי בשם Bijoux de Diamants, שנבנה סביב כוכבים, שביטים וירח.

באוקטובר 1926 פרסם ווג האמריקאי שמלת יום שחורה מקרפ דה שין של שאנל וניבא שכל העולם ילבש אותה. השמלה הושוותה למכונית פורד, דגם שנמכר בהמוניו, ונקראה הפורד של האופנה. עד אז היה השחור קשור בעיקר באבל ובבגדי שירות, ושאנל הציעה אותו כצבע מודרני שמתאים ליום ולערב.

ב-7 באפריל 1952 הקדיש מגזין לייף כתבה למרילין מונרו, ובה סיפרה שהיא לובשת למיטה רק את No. 5.

חליפת הטוויד, התיק והנעל

ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, סגרה שאנל את בית האופנה. היא פתחה אותו מחדש בפברואר 1954 בתצוגה שהתקבלה היטב בעיתונות האמריקאית. באותה שנה רכשה משפחת וורטהיימר את בית האופנה, והבושם והאופנה חזרו להיות בבעלות אחת.

חליפות טוויד הופיעו בקולקציות שלה כבר בשנות ה-20, אבל לפי V&A רק אחרי החזרה של 1954 הפכו למראה המזוהה עם הבית. בשנות ה-60 לבשו שאנל, בין היתר, אליזבת טיילור וג'קי קנדי.

התיק המרופד 2.55 יצא בפברואר 1955, ושמו הוא החודש והשנה של ההשקה. הוא נשא שרשרת מתכת שאפשר לשאת ביד או על הכתף, והריפוד שלו הושפע מבגדי רכיבה. לפי V&A יצא התיק בשלושה גדלים, מעור כבש, מג'רזי או מסאטן משי.

הנעל הוצגה בשיתוף הסנדלר מסארו: עור בז' שמאריך את הרגל וקצה שחור קטן שמקצר את כף הרגל. הנעל הדו-גוונית הזאת נשארה בקולקציות הבית עד היום.

קרל לגרפלד ואחריו

קוקו שאנל נפטרה ב-10 בינואר 1971 במלון ריץ' בפריז. ב-1983 מונה קרל לגרפלד למנהל האמנותי של הבית, והציג באותה שנה את קולקציית הקוטור הראשונה שלו. מ-1987 צילם בעצמו חלק ממסעות הפרסום של שאנל. באותה שנה הוקמה גם מחלקת השעונים, עם דגם Première. לפני שאנל עבד לגרפלד בבית בלמן, בפאטו ובקלואה, ומ-1965 גם בפנדי, שאיתו נשאר עד סוף חייו.

לגרפלד נפטר ב-19 בפברואר 2019, ובאותה שנה מונתה ורז'יני ויאר, שעבדה בבית יותר משלושה עשורים, למנהלת האמנותית. היא עזבה ביוני 2024.

ב-12 בדצמבר 2024 הוכרז על מינויו של מתיה בלאזי, בוגר בית הספר לה קמבר בבריסל. הוא עבד אצל ראף סימונס ובמזון מרג'לה, מ-2014 בסלין תחת פיבי פילו, והיה מנהל קריאייטיבי של בוטגה ונטה מ-2021. לפי שאנל הוא הרביעי שמוביל את הבית, אחרי קוקו שאנל, לגרפלד וויאר.

ב-6 באוקטובר 2025 הציג בלאזי באולם גראן פאלה בפריז את קולקציית האביב-קיץ 2026, הראשונה שלו לשאנל. בקולקציה הזאת שיתף בלאזי פעולה עם Charvet, בית חולצות פריזאי שנוסד ב-1838. ב-2 ביולי 2026 הודיעה שאנל על רכישת Charvet, שמטהו בכיכר ונדום.

שאנל היום

ב-2020 נפתחה בפריז, בפלה גאליירה, התערוכה Gabrielle Chanel. Manifeste de mode, הרטרוספקטיבה הראשונה לשאנל בעיר. ב-2023 הוצגה גרסה שלה ב-V&A בלונדון, תחת השם Fashion Manifesto. קרל לגרפלד זכה ב-2023 לתערוכה משלו במטרופוליטן בניו יורק, Karl Lagerfeld: A Line of Beauty.

נכון ל-2026 שאנל היא חברה פרטית של משפחת וורטהיימר. האחים אלן וז'רר וורטהיימר, נכדיו של פייר וורטהיימר, שולטים בה יחד. חברת האם, Chanel Limited, נמצאת בלונדון, במבנה ברחוב בונד שמעל חנות הדגל של הבית. המנכ"לית העולמית היא לינה נאיר.

הבית פועל היום בהוט קוטור, בבגדים מוכנים ללבישה, בתכשיטים, בשעונים, במשקפיים, בבשמים, באיפור ובטיפוח העור. בבעלות הבית גם בתי מלאכה אמנותיים, ובהם דזריו, שמייצר כפתורים ועיטורים, ומסארו, שמייצר נעליים. בלאזי הוא המנהל האמנותי הנוכחי.